אביטל,
מידי פעם אני מתבונן סביבי בבית הכנסת ומתמלא בנחת ובהודאה לקב"ה על הזכות שנפלה בחלקי להוביל את בנייתו.
אני מתקשה להאמין שההיכל המרווח והאסתטי, שבתוכו אני נמצא, היה בעבר הלא רחוק מבנה קטן מיושן ורעוע.
חלפו כבר ארבע שנים מאז חנוכת הבית, ועדיין אני מתפעל מהתוצר המשובח שאותו תכננת:
הרחבת עזרת הגברים, בניית עזרת נשים, אולם שמחות, מטבחון, לובי, חצר, וחדרי שירותים מהודרים
אני מנסה לשחזר את הדרך הארוכה והמייגעת שבה הובלת אותנו – ועד בית הכנסת אהל אברהם בלוד – עד להגשמת החלום.
בישיבות רבות מספור: עזרת לנו לחלום, לתכנן, להשיג אישורים, להתמודד מול קבלנים, לבצע שינויים, לחזור ולתכנן, לעצב, לרכוש מוצרים, לדרוש מבעלי המקצוע ועוד.
עבודתך המסורה לאורך תקופה ארוכה מלאת אתגרים, נעשתה במסירות מעל ומעבר לתגמול שעליו סוכם מלכתחילה.
אני שמח על ההזדמנות שנתת לי, להודות לך על מסירותך ועל התוצר הנפלא שלא היה מצליח בלעדייך.
"ישלם ה' פועלך ותהי משכורתך שלמה מעם ה' א-להי ישראל "
דוד טי, לוד